<h1>או"ז הלכ' ר"ה סימן רנ"ז</h1>
<h2>דף יב.</h2>
בתשובות הגאונים שחקקתם שאנו נוחשין נחישות שאנו רגילין ליקח ראשי כבשים בר"ה ואוכלים דבש וכל מיני מתיק' ואוכלים טיסני עם בשר שמן ואוכלים רוביא דהוא פול המצרי וכרתי ואנו שוחטים תרנגולת בערב יום הכיפורים כמספר בני הבית, וזה הניחוש טוב הוא ורובו מיסוד המקרא והגדות, על ראשי כבשים שאנו אוכלים כדי שיזכרנו הקב"ה לטובה וישימנו לראש ולא לזנב, ומה שאנו אוכלים טיסני ושותים דבש וכל מיני דבר מתוק כדי שתהא השנה הבאה עלינו שמינה ומתוקה וכן כתוב בספר עזרא אכלו משמנים ושתו ממתקים, רוביא אנו אוכלין כדי שירבה נכסינו כרוביא זו, וכרתי אנו אוכלים כדי שיכרתו שונאינו ומורי רבי' אב"י העזרי הביא מפ"ק דכריתות [ו' ע"א] ופרק בתרא דהוריות [י"ב ע"א] דאמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא היא יהא רגיל אינש למיכל בריש שתא קרא ורוביא וכרתי וסילקי ותמרי. ואנו רגילין לאכול ראש של איל ודבש חי ומטבילין הראש בדבש כדי שיזכור לנו איל של יצחק ודבש כדי שתהא השנה הבאה עלינו שמינה ומתוקה. וכשמקדשין על השלחן ערב ר"ה אומר זמן בשתי לילות כדפריש ס"פ בכל מערבין.
